adiyogev – עדי יוגב אלצפון

מעבר למוצקיםֻ|הרגלי האכילה הראשונים של ילדנו

מעבר למוצקיםֻ|הרגלי האכילה הראשונים של ילדנו

עדי יוגב אלצפון R.Na, Cl.H, MIHA

 כללי-

הרי אם נודה בינינו לבין עצמנו, נגלה כי אוכל כבר מזמן הפך לטרנד, לבילוי, לריגוש, לסמל סטטוס, לנחמה, לפיצוי, לתלות… אנחנו מנהלים מערכת יחסים שלמה עם האוכל, ודרך האוכל עם סביבתנו הקרובה; בית הורינו, בני זוגנו, ילדנו…הרי כשילד נופל מיד נציע משהו מתוק כנחמה או אם אחיו הגדול התנהג יפה וויתר לאחותו הקטנה על המשחק האהוב, מיד נרצה לחזק את התנהגותו החיובית באיזה צ'ופר מתוק… כך, מבלי להרגיש האוכל הופך עבורנו ועבור ילדנו לסוכן רגשי ולא לצורך קיומי.

חשוב שנזכור כי אוכל הוא לא עונש ולא פרס, תינוקות וילדים הם לא סרבני אכילה מלידה ועל טעם ועל ריח אין להתווכח, אבל טעם הוא תכונה נרכשת. לעיתים יש להציע ולחשוף את אותו המזון עשר פעמים ואף יותר עד אשר יירכש הטעם המתבקש. חשוב גם להציע את המזון בצורות, מרקמים וטמפרטורות שונות כי כאמור, לילדים שונים טעמים שונים…

תחושת הרעב והשובע- כולם נולדים עם תחושת רעב ושובע, אבל רבים מאתנו מאבדים אותה בדרך בשל הרגלי אכילה משובשים שמתחילים כבר בילדות.  אם נבחן התנהגותו של התינוק, נוכל לזהות מתי הוא רעב. כאשר התינוק רעב, הוא לא יהיה מוכן לשום תחליף אחר (לכו תנסו להרדים תינוק רעב…) אבל, כששבע, אוכל לא יעניין אותו גם אם נציע את הדבר שאוהב יותר מכל; הוא פשוט יפנה את הראש. גם כאשר ילדים חולים, אין להם תיאבון ואין סיבה לנסות ולשכנע אותם לאכול, שכן באותו הזמן הגוף מגייס את כוחותיו לסייע למערכת החיסון להילחם במחולל המחלה.

בעייני המתנה המשמעותית ביותר שנוכל להעניק לילדנו, היא להנחיל להם הרגלי אכילה נכונים, ומודעים, כאלה שיעזרו להם לשמור היכולת המולדת המופלאה לנהוג בהתאם למסרים ששולח לנו הגוף, כאלה שישרתו אותם גם בבגרותם ויעזרו להם לשמור על בריאותם ובעתיד אפילו על בריאות בני משפחותיהם.

אז מתי מתחילים עם מזון מוצק ואיך?

על פי המלצות משרד הבריאות וה- FDA, מומלץ להתחיל במתן מזון מוצק בגיל 6 חודשים, הגיל בו מתחילה מערכת העיכול של התינוק להבשיל, כמובן תוך כדי המשך הנקה או מתן תמ"ל (תחליפי חלב אם), ובתנאי שיש סימנים נוספים לבשלות התינוק.

מהם הסימנים לבשלות התינוק?

  • התפתחות יכולת הבליעה.
  • היעלמות רפלקס דחיית דברים החוצה בעזרת הלשון.
  • עניין באוכל- התינוק מראה התלהבות ועניין כשרואה אוכל או כשמישהו אוכל לידו, לעיתים מנסה לקחת ולהכניס לפיו.
  • הכפלת משקל הלידה (בדר"כ כבר בגיל 3-4 חודשים).
  • הימצאות שיניים.
  • היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר.
  • קשר עין- יד- פה.
  • התפתחות מוטוריקה גסה- היכולת להחזיק דברים ביד.

סביר להניח שלא כל סימני הבשלות יתקיימו אצל רוב התינוקות בני ה- 6 חודשים, ומדובר במצב תקין, אך במידה ובתכם\בנכם הגיע\ה לגיל 6 חודשים ועדיין אף אחד מהתנאים לא מתקיים, הייתי ממליצה להתייעץ באופן אישי עם נטורופת\ית.

התינוק הראה סימני בשלות…אבל לפני שמתחילים:

למרות התחלת הבשלת מערכת העיכול סביב גיל 6 חודשים, מדובר רק בשלב ראשוני שיושלם סביב גיל שנתיים. עדיין מזונות רבים יעוררו דחייה ויקשו על מערכת העיכול של התינוק, מה שיכול להוביל למעורבות מערכת החיסון ולמעשה לצור תגובה של אי סבילות למזון או אלרגיה. למרות הגישה שדוגלת בחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים, הגישה הנטורופתית מאמינה בחשיפה איטית והדרגתית בהתאם להתפתחות מערכות הגוף השונות, ועל כן נעדיף להימנע ממזונות הידועים כמעוררי אלרגיות לפחות עד גיל שנה.

ממה להימנע לפחות עד גיל שנה ?

  • חלב וחיטה ומוצריהם (מחקר גדול הראה כי חשיפה מוקדמת בעיקר בתינוקות שאינם יונקים, מגבירה את הסיכון למחלת הצליאק)
  • מוצרי כוורת גם בגלל חשש לזיהום מנבגי החיידק בוטולינום (עדיף להימנע עד גיל שנתיים)
  • ביצים
  • סויה
  • בוטנים
  • קפאין וקקאו

כמובן שרצוי מאוד להימנע מכל מזון המכיל חומרים משמרים וצבעי מאכל ובכלל מומלץ להאכיל את הילדים במזונות הכי קרובים למקורם, מזונות טבעיים, בלתי מעובדים, ללא תוספות או תבלינים.

איזו תוספת מומלצת?

בכל ארוחת פירות או ירקות מומלץ להוסיף לימון ושמן זית או שומן בריא אחר;

לימון- כמה טיפות לימון במנת הפרי או הירק בכדי שתשתפר ספיגת הברזל שבמנה.

שמן זית, אבוקדו- שומנים טובים שישפרו ספיגת ויטמנים מסיסי שומן (A,D,E,K).

אז ממה מתחילים?

  1. ירקות מבושלים, מעוכים. עדיף להתחיל עם ירקות כתומים הנחשבים לקלים לעיכול  כגון: גזר, דלעת, בטטה וגם קישוא, תפ"א.

*יש תינוקות שמגיבים למתן גזר בעצירות, ולכן חשוב להיות מודעים לכך ובמקרה של תגובה כזו, מומלץ להשמיט את הגזר מהתפריט ולהחזיר אותו בגיל מאוחר יותר.

  1. פירות אפויים מבושלים או מעוכים (תפוח עץ או אגס).
  2. ירקות ופירות חיים מרוסקים כגון: עגבניה, אבוקדו, שזיף ועוד.
  3. בהמשך עם הופעת השיניים ירקות ופירות חיים לא מרוסקים, חתוכים לחתיכות קטנות, עדיף לאורך (בצורת מקלות קטנים ולא דיסקיות), בכדי שבמקרה של בליעה לא נכונה או מחנק, לא יחסם קנה הנשימה.

איך מתחילים?

  1. יש להתחיל בטעימות למשך 3-5 ימים; לתת שתיים שלוש כפיות של סוג מזון אחד במרקם טחון או מעוך היטב וחלק. אפשר להתחיל עם ירקות או פירות. חשוב לתת סוג מזון אחד כל פעם בהפרש של 3-5 ימים כדי לזהות רגישות או אלרגיה. ניתן להציע מאותו הסוג פעמיים ביום.

*מה קורה אם מזהים פריחה, שלשול, ליחה או כאב בטן? מפסיקים עם המזון הספציפי לכמה שבועות ואז אפשר לנסות שוב בטעימה עם כמות קטנה.

  1. לא ללחוץ על התינוק אם לא מתעניין ולהציג את המזון בשלב מאוחר יותר, ביום אחר. לעיתים כדאי להציג ולחשוף את אותו מזון 20 פעם, במרקמים שונים, שהרי טעם הוא דבר נרכש.
  2. מומלץ שטמפרטורת ההגשה תהיה פושרת או חמימה, קרובה לטמפרטורת גוף.
  3. חשוב לבחור זמן לארוחה, שבו התינוק לא יהיה רעב מדי אך גם לא שבע מדי, כדי שיהיה ערני ויגלה עניין, אם התינוק יונק כל 3 שעות, כדאי לתת את הארוחה כעבור שעתיים, ב- 3\2 זמן אחרי שאכל.
  4. חשוב שיהיה קשר עין עם התינוק: את התינוק אפשר להושיב בחיקנו או בסל-קל או על "טרמפולינה" או על כיסא אוכל בעל משענת עם זווית כהה, במידה ומחזיק את עצמו בנוחות במנח.
  5. רצוי להציג לתינוק את המזון, לקרוא לו בשמו, להמתין עד אשר יפתח את פיו ואז להאכילו.
  6. מומלץ להשתמש בכפית פלסטיק או סיליקון כיוון שכפית רגילה קשה מדי וקרה מדי למגע. יש האוהבים להשתמש באצבע, אין מניעה מלעשות זאת אך יש לדאוג להיגיינה נאותה.
  7. הארוחות הראשונות לא כוללות יותר ממספר כפיות בודדות, עם הזמן הכמויות ילכו ויגדלו ותוך מספר שבועות יגיעו לכמות שוות ערך לפחות לצנצנת קטנה של מזון תינוקות – בערך 100 גרם. חשוב לסמוך על התינוק, הוא יודע לווסת את כמות הקלוריות שהוא מקבל לפי איתותי הרעב והשובע שלו.
  8. כעבור זמן עם הגדלת כמות המזון ניתן להוריד הנקה\האכלה ולכן כאמור, מומלץ להציג את המזונות בשעות יום קבועות.
  9. ברגע שהתינוק התחיל לאכול מוצקים, צריך להתחיל להציע לו מים (מסוננים או מורתחים). את המים מומלץ לא להציע בזמן האוכל אלא בין הארוחות בעיקר בימים חמים או כשנראה צמה.
  10. והכי חשוב: אין מתכון אחד שמתאים לכל התינוקות, חשוב לשים לב למידת המוכנות של התינוק שלכם ולתת לו להכתיב את הקצב מבחינת ההתקדמות.

איך ממשיכים?

בשלב זה, כדאי להתחיל לגוון בסוגי הפירות והירקות (ברוקולי, כרובית, קולורבי, סלק, גמבה, ועוד). זמן זה מהווה הזדמנות להעשיר גם את הארוחות של האחים הגדולים, ובכך להבטיח חשיפה ליותר ויטמינים ומינרלים. מחקרים מראים כי בכדי להגיע לגיוון בארוחות של הילדים, מומלץ לחשוף אותם בכל ארוחה למשהו  שעדיין\מזמן לא טעמו, באופן כזה ש-90% מהארוחה תהיה מוכרת ואהובה על הילד ועוד 10% ניסיון; נניח לאכול סלק. פעם אפוי או מבושל ופעם אפילו טרי, חתוך למקלות דקים. אט אט התפריט גדל ואיתו גם בריאות ילדכם.

ונחזור לזאטוטים…לאחר שהתינוק אוכל בתיאבון שתי ארוחות, אפשר להתקדם לארוחה שלישית שיכולה להיות דייסה או ירקות טריים (מלפפון, עגבנייה) מרוסקים בתוספת כפית שמן זית. לדוגמא: עגבניה עם אבוקדו, בננה עם שקדיה.

ככל שמתקדמים בגיל וצומחות עוד ועוד שיניים אפשר לטחון פחות את המזון, כך שהמרקם שלו יהיה גושי יותר.

 

 

 

 

 

גיל 9-10 חודשים

בגיל זה מומלץ לעבור כבר ל 3-4 ארוחות ולהתחיל במזון "אצבעות" המעניק עצמאות ומשפר את המוטוריקה העדינה של התינוק

  1. קטניות- להתחיל מהסוגים הרכים והקלים לעיכול כגון: עדשים כתומות, שעועית מאש, עדשים ירוקות…
  2. דגי ים צפוני המכילים- מכילים הרבה אומגה 3 שהינה חומצת שומן חיונית חשובה. את הדגים מומלץ לאדות או לאפות\לבשל ולדאוג כמובן שיהיו נקיים מעצמות. דגי ים מומלצים: סלומון, מקרל, הליבוט, טונה אדומה.
  3. עוף או הודו מבושלים ורכים (טחונים או בחתיכות קטנות), מומלץ להתחיל בכמויות קטנות מדוללות במרק ירקות.

דוגמאות ל"מזון אצבעות": פיסות של פירות שונים כמו מלון, אבטיח, שזיף, אגס, בננה, חתיכות של ירקות מבושלים כמו גזר, דלעת, קישוא, סלק, תפו"א ועוד, פיסות הודו או עוף שפורקו מעצמות. על חתיכות המזון להיות חתוכות לאורך, בגודל של אצבע תינוק, כך יהיה לו קל להחזיקם ולהכניסם לפה.

גיל שנה ומעלה:

ניתן לשלב בהדרגה את המזונות "האלרגניים", וכיוון שאיננו רוצים להעמיס על מערכת העיכול מומלץ להתחיל עם דגנים ללא גלוטן (תירס, קינואה, כוסמת, ואורז דוחן ואמרנט) ורק לאחר מכן, כאשר מוודאים שהילד לא גילה סימני רגישות למזון אפשר להמשיך הדגנים האחרים (חיטה, שיפון, שיבולת שועל) שהינם דגנים עם גלוטן. באותו שלב אפשר להוסיף לתפריט גם ביצים, מוצרי סויה ומעט מוצרי חלב וגבינות (עדיפות לחלב צאן).

את הדגנים ניתן להגיש בכל צורה; בתוך המרק, כתוספת בפני עצמה, כדייסה ואפילו כפשטידה.

דייסות או לא להיות

הרבה תינוקות וילדים אוהבים את המרקם הרך, הקרמי של הדייסה ויש כאלה שסולדים ממנו, כך שאין הכרח במתן דייסות. לתינוקות שאוהבים, מדובר בארוחת ערב נפלאה, מחממת ומנחמת וממלאת לקראת שנת הלילה אך בהחלט אפשר להוסיף דגנים כמו אורז, גריסים, פסטה או קוסקוס למרק, או לאכול אותם כפי שהם בפני עצמם.

על טעם ועל ריח אין להתווכח

טעמים הם דבר דינמי ומשתנה, מה שהתינוק אהב פעם הוא יכול להפסיק לאהוב אחרי זמן ולהיפך; אם סרב בתחילה לטעום לדוגמא, מהדלעת, ייתכן ובהמשך יתחיל לאהוב.

לכן אני ממליצה לא להפסיק להציע טעמים חדשים, מרקמים חדשים, וטמפרטורות שונות.

מה שהילד אהב ולפתע הפסיק, ייתכן וישוב לאהוב, או עוד חודשיים או אולי אפילו כעבור שנה. להמשיך להציע ולא להפסיק לנסות, אבל באותה מידה גם לא להתחיל במסע שכנועים ופיתויים, או הפחדות.

יש שאוכלים רק בידיים…נכון שזה מלכלך ואולי לא מנומס אבל מדובר בדרך ביטוי של התינוק, בחינת הגבולות ושיפור העצמאות והיכולת המוטורית שלו, את כללי הנימוס יש לו עוד זמן ללמוד…

 

תזונה אחרי גמילה מהנקה\תמ"ל

מטרתנו צריכה להיות לעבור בהדרגה מהנקה או תמ"ל, לתזונה מלאה ומזינה ללא צורך בתוספות של תמ"ל.

אחרי הגמילה יש לדאוג לתזונה עשירה בברזל- מקורות טובים טחינה, אבוקדו, קטניות, ירקות ירוקים ותמיד מומלץ לסחוט קצת לימון לשיפור הספיגה.

מומלץ להמשיך ככול שניתן עם מזון ללא תבלינים, סוכרים, טיגונים, שכן הילדים נהנים מטעמם של המזונות כפי שהוא אם רק ניתן להם את ההזדמנות להכיר אותם בטעמם הטבעי.

משהו לסיום

הקניית הרגלי אכילה נכונים ובריאים היא הזדמנות ענקית לנו כהורים להעניק מתנה נפלאה לילדנו. מעבר למוצקים הוא השלב הראשון שבו אנו מזמנים לילדנו מגוון מזונות בצורות, צבעים, טמפרטורות ומרקמים שונים. שלב היכרות זה, יכול להיות הבסיס לאכילה נכונה, כזו     שאינה תלויה במצבי רוח, כזו שמחוברת לצרכים האמתיים של גופנו, לתחושת הרעב והשובע שרבים מאתנו מאבדים עם הזמן. חשוב לזכור שהאוכל הוא צורך פיזי, קיומי. הוא איננו פרס והוא אינו עונש ועלינו להרחיק ככול שניתן, כל מידת שיפוט, ביקורת, אהדה או אכזבה לגבי המזון שילדנו בוחרים לאכול. מה שניתן לעשות עבורם, הוא לסגל הרגלים טובים ובכך להוות עבורם דוגמא:

– לאכול בישיבה, סביב השולחן

— לא לאכול בהיסח דעת, מול הטלויזיה, בשיחה עם חבר\ה או בזמן נסיעה במכונית

– לגוון במזונות אותם אנחנו בוחרים לאכול

– לאכול לאט, ללעוס היטב

 

                                                                              לייעוץ ושאלות נוספות מוזמנים לצור קשר,

עדי יוגב אלצפון                                                                                                                                              נטורופתית והרבליסטית קלינית

 R.Na, Cl.H, MIHA 

adiyogev@gmail.com

                                                                                                           נייד 0505-919889